אדמות בהרצליה וכפר שמריהו לפלשתינים

קריאות להשבת אדמות הכפר שעל חורבותיו הוקמו כפר שמריהו והרצליה לידי פלשתינים נשמעו בכנס של הארגון הישראלי 'זוכרות'. מה תגיב על כך תושבת כפר שמריהו שולמית אלוני? לא ברור...

מאת: יונתן דחוח הלוי
האם על הגברת הראשונה של השמאל הישראלי, שולמית אלוני לחשוש לביתה שבכפר שמריהו? על פי עמותת 'זוכרות' בהחלט יש לכך מקום...עמותת "זוכרות" הישראלית, הפועלת למימוש דרישת השיבה של הפלשתינים, ערכה כנס ב - 12 בנובמבר ליד מסגד סיידנא עלי בהרצליה לציון חורבנו של הכפר הפלשתיני שהיה קיים באזור עד מלחמת העצמאות. משתתפי הכנס, יהודים וערבים, קראו להחזיר את אדמות הכפר, שכיום נכללות בהרצליה ובכפר שמריהו, לידי הפליטים הפלשתינים. עמותת "זוכרות" ערכו כנס ב – 12 בנובמבר ברחבת מסגד סידנא עלי בהרצליה לציון חורבנו של הכפר הפלשתיני אל-חרם סיידנא עלי, אשר נהרס במהלך מלחמת העצמאות. באירוע השתתפו פעילים יהודים וערבים החברים בעמותת "זוכרות" וילידי הכפר וצאצאיהם. מוחמד אל-מסרי, יליד הכפר וכיום תושב טייבה, סיפר על זיכרונותיו מהחיים בכפר אל-חרם סיידנא עלי וכיצד נאלצו התושבים לעזוב את המקום בעקבות האלימות של היהודים והטבח שביצעו במשפחת שובאכי אשר התגוררה סמוך לכפרם. ילדי העקורים סיפרו על תחושותיהם כמי שגדלו על רקע הסיפורים על מקום ההולדת של ההורים והסבים.קרן צרפתי, החברה ב"זוכרות" ואשר גדלה בהרצליה, אמרה, כי לאחר ששמעה את סיפורי העקורים הפלשתינים הלכו ונשברו אצלה בזה אחר זה המיתוסים לגבי לגבי מלחמת העצמאות. לא עוד, לדבריה, קבוצת ערבים לוחמניים ומסוכנים וסכנה ביטחונית, כי אם כפר של חקלאים שרצו לחיות בשלום וברחו מפחד. היא תקפה את "מדיניות ההפרדה" הישראלית אשר לטענתה יצרה בחברה הישראלית לאורך השנים סטריאוטיפים מעוותים ופחדים בנוגע לפלשתינים תושבי השטחים הכבושים ולערביי ישראל.פעיל השמאל, ד"ר אורי דייוויס, שהרצה בפני הקהל שהגיע לאירוע, טען כי האדמות שהתווספו לאחר מלחמת העצמאות לשטח השיפוט של המועצה המקומית כפר שמריהו, כמו גם למושב רישפון ולשכונות נוף ים והרצליה פיתוח,הינן אדמות התושבים הערבים של הכפר השכן אל-חרם סיידנא עלי, שהם כיום בחלקם פליטים "נוכחים-נפקדים" ואזרחי מדינת ישראל, וחלקם פליטים בגדה המערבית משוללי אזרחות. דייוויס הגדיר את חוק נכסי הנפקדים משנת 1950, על בסיסו סופחו אדמות הכפר, כ"חוק נלוז" המנוגד לחוק הבינ"ל בכך שהוא שולל בשרירותיות את זכויותיהם הקנייניות של הפלשתינים שגרו בשטח ישראל ד'היום ברכוש הדלא ניידי (כגון בתים ואדמות) וברכוש הניידי (כגון מניות, כספות וחשבונות בבנק). הוא קרא לבטל חוק זה וחוקים דומים נוספים מספר החוקים של מדינת ישראל על מנת להפוך את ישראל מ"מדינת אפרטהייד" למדינה דמוקרטית בדומה לתהליך שעבר על דרום אפריקה. מארגני הכנס חילקו חוברת המתעדת את תולדות הכפר וקורות תושביו בעקבות מלחמת העצמאות. שלט שהציבו במקום המציין את מיקום הכפר וסיפורו סולק מהמקום לאחר זמן קצר. עמותת "זוכרות" שמה לה למטרה להביא את הציבור הישראלי להכרה במה שהיא מכנה "החוב המוסרי על העוול שגרמו המדינה ומוסדותיה לעם הפלשתיני, ולקדם את מימושה של זכות השיבה של הפליטים". העמותה מארגנת סיורים בישובים הפלשתיניים שננטשו, מציבה שלטים במקומות בהם היו ישובים פלשתינים לפני מלחמת העצמאות, מתרגמת לעברית פרסומים על ההיסטוריה והגיאוגרפיה של "הנכבה – האסון הפלשתיני ב – 1948" ומארגנת הפגנות בהשתתפות ארגוני הפליטים הפלשתינים.

16 נובמבר 2005 / י"ד בחשון תשס"ו מתוך INN